אז איך באמת מכינים שיעורי בית?

ישנם "מתחרים" רבים על הקשב והזמן של הילדים בבית, הכוללים גירויים וגזלני זמן שלא פוסקים, ובדרך כלל מנצחים את המשימות הניתנות לביצוע בבית ללא מאבק אמיתי…
אחד הנושאים בהם דנים רבות בשנים האחרונות הינו חשיבות ותרומת שיעורי הבית בתהליכי הלמידה של הילדים שלא במסגרת בית הספר.
ברשותכם לא אכנס לסוגיה זו (מוזמנים להתקשר ולשוחח על כך, אני דרך אגב בעד מתן שיעורי בית…), אך כל עוד שיעורי הבית קיימים, חשוב מאוד להקנות לילדים אסטרטגיות (כלים ושיטות) להכנת שיעורי בית אפקטיבית, כדוגמא ממנה יפיקו שיטות עבודה לביצוע כל משימה בה יפגשו במהלך חייהם.

שלושה עקרונות מובילים להכנת שיעורי בית:

• סדר יום קבוע – יש להגדיר מהו הזמן המיטבי בו תתבצע הכנת שיעורי בית. יש ליצור תוכנית שבועית בהתאם לאילוצים הרלוונטיים. וכן, אני בהחלט מעודד שימוש ביומן מנהלים מגיל צעיר…
• יש להשלים את כל שיעורי הבית באותו היום, גם (ובעיקר) הילדים לא נכחו בשיעור.
• תחקור אישי – כמו בכל תהליך אנו נבצע תחקיר על אופן הכנת שיעורי הבית וריכוז כל הלקחים בקלסר או במחברת תובנות.

השיטה להכנת שיעורי בית

מצרף לבחינתכם שיטה קלה ויעילה להכנת שיעורי בית:

1. הכנת סביבת העבודה הנוחה והמותאמת ללומד (פירוט בהמשך).
2. ריכוז כל שיעורי הבית ואומדן זמן לביצוע כל אחת מהמטלות.
3. קביעת סדר פעולות מנומק לביצוע שיעורי הבית.
4. קריאת המשימות וניסוח השאלות במילים שלכם.
5. ביצוע המשימה / מענה על השאלה תוך עיון במקורות (ספר, חוברת, מחברת, אינטרנט…) – יש לכתוב תשובה מלאה.
6. ביצוע תחקיר אישי – שחזור תהליך הכנת שיעורי הבית והפקת לקחים לשיעורי הבית הבאים.
7. הכנת תיק בית הספר ליום המחר, תוך הקפדה על סדר וארגון.
8. להנות מהזמן הפנוי אשר נותר לנו (עדיף שיחה או משחק עם חברים ואחים, פחות פלאפון וטלוויזיה).

התאמת סביבת הלמידה בבית

לסביבת הלמידה בבית ישנה חשיבות רבה לאפקטיביות הלמידה, ולכן חשוב לבחור אותה בקפידה על פי מאפייני הלומד.

להלן מספר נקודות אשר חשוב לקחת בחשבון בתכנון ועיצוב סביבת הלמידה בבית:

• מינימום מתחרים על הקשב – לבחור מקום בלי רעש, ואם אין ברירה – להתמקם באזור בו הרעשים אינם נושאים מידע (כמו שיחה ברדיו). בכלל זה – טלוויזיה תמיד (!) מפריעה ללמידה, אולם מוזיקה יכולה לסייע בריכוז עבור חלק מהתלמידים.
• התנתקו פיזית מהפלאפון – פלאפון מהווה את המסיח המרכזי בחיינו, גם אם הוא במצב רוטט / שקט לגמרי. עצם נוכחותו של הפלאפון בחדר שואבת לנו את הקשה ומפחיתה בכ- 14% את רמת הריכוז שלנו לאורך זמן.
• תנוחות גוף נוחות – ישיבה בתנוחה נוחה, כסא נוח (עדיף ארגונומי ואורטופדי), תאורה נכונה ומותאמת. לא לבחור מקום "נוח מדי" שכן הוא עלול להרדים את הלומד. אני מכיר כי חלק מהתלמידי מעידים כי שכיבה מסייעת להם להתרכז (בעיקר בלמידה למבחן), אך מחקרים מראים כי למידה בשכיבה אפקטיבית פחות.
• אחים, אחיות ומיני מפריעים – יש לנסות לצמצם למינימום את הנוכחות הפיזית של אנשים אחרים שאינם חלק מתהליך הלמידה. חשוב שסביבת הלמידה תהא "סטרילית" על מנת למנוע מצבים של גזילת קשב על ידי שיח, תנועה ורעש.
• סדר וארגון – שמרו על סביבת למידה מאורגנת ומסודרת. על השולחן ימצאו אך ורק דברים המסייעים לתהליך הלמידה הנוכחי, כלומר מחברות, ספרים וחומרים מהנושאים הקודמים או הבאים לא ימצאו על השולחן אלא בתיק. זכרו תמיד שסדר על השולחן מסייע רבות ל"סדר בראש".
• גיוון סביבת הלמידה – לא חייב תמיד ללמוד בחדר, בפינת האוכל או בחדר העבודה הביתי. ניתן ואף חשוב לגוון את סביבת הלמידה: ספרייה, למידה בבית אחר, בית קפה (רגוע, קטן ושקט), פארק או חצר הבית. גיוון סביבת הלמידה מביא לעוררות עניין בתהליך הלמידה, משנה אווירה ותורם רבות ליכולת הקידוד של המידע ואחסונו בזיכרון.

השיעורים הם לא של ההורים, כן?

חשוב מאוד לזכור !
תנו לילדים להתמודד עם השאלות והקושי, אל תפתרו להם את השאלות ואל תכינו להם את השיעורים (לא באמת אתם, אנשים אחרים עושים את זה…).
הקניית מיומנויות חשיבה ממוקדת תוצאה, תוך פיתוח יכולת התמודדות עצמאית בגיל צעיר יביאו להצלחה בהמשך החיים.
אין מישהו שלא יכול או לא מסוגל.
צריך רק למצוא את הנתיב – הכלים והשיטות המותאמים לכל ילד על מנת למצות את הפוטנציאל הטמון בו.

ג'קי ג'לדטי,

מנכ"ל 'אספקטיב – מבט אחר להצלחה'